באחד משיטוטי באינטרנט נתקלתי בסדנאת הדפס מזוטינט ובחיי לא שמעתי לפני על הטכניקה הזו.
החלטתי לראות סרטונים, לחפור קצת לעומק ולחקור.
המילה "Mezzotint" מגיעה מהשפה האיטלקית והיא מורכבת משני חלקים:
"Mezzo" (מֵצו) – שפירושו "חצי" או "אמצע". "Tinto" (טינטו) – שפירושו "צבוע" או "מוכתם". ביחד, הפירוש של "Mezzotint" הוא "חצי-טון" או "חצי-גוון", מה שמשקף את המאפיין העיקרי של הטכניקה – היכולת ליצור גווני ביניים עדינים בין שחור ללבן, עם מעברים רכים מאוד בין הצללים לאורות
הדפס מזוטינט (Mezzotint) הוא טכניקה בהדפס אמנותי, חלק ממשפחת תחריטים (engraving) והוא נולד באירופה, והומצא במאה ה-17 על ידי לודוויג פון זיגנברג (Ludwig von Siegen), אמן וחרט גרמני.
השיטה זכתה לפופולריות רבה במאה ה-18, במיוחד באנגליה, היות וזו היתה הדרך הראשונה לייצר קטלוגים לשכפול ציורי דיוקנאות ויצירות אמנות אחרות, הודות ליכולתה ללכוד את המעברים העדינים בין אור לצל, ליצור דימויים בגוונים עשירים ומעברים עדינים בין שחור ללבן, מה שמקנה לה אופי רך ומעמיק והמצאת המצלמה בעצם "הרגה" את השימוש בטכניקה הזו עד שזאת חזרה לשימוש שוב במאה ה20.
בתמונה: המזוטינט המוקדם ביותר של פון זיגנברג היה דיוקן של הרוזנת אמיליה אליזבת (1642).
מצאתי את הטכניקה מאוד מעניינת והחלטתי להתנסות במו ידיי.
נרשמתי לסדנא שהעביר ליאב שופן - דפס אמן ומורה בחסד בבי"ס לאומנות בדרום ת"א -אטליה - ובקיצור נמרץ - נהנתי מכל שניה.
תהליך היצירה בקווים כלליים הוא כזה:
1.הכנת לוח ההדפסה: בתחילת התהליך המקורי האמן עובד על לוח מתכת/ נחושת. הלוח מחוספס כולו בעזרת כלי מיוחד הנקרא "רוקר" (rocker), שמייצר חריצים קטנים ורבים בלוח. לוח מחוספס זה יניב בעת ההדפסה משטח אחיד.
בסדנא חרצנו על לוח האבץ באמצעות ראשי סכין יפנים (טכניקה יפנית קצת יותר מתקדמת). פני המשטח נשרטו עם כיוון השעון עד שכולו הפך למחוספס ונוצרה רשת של נק' שאוגרות את הצבע.
כדי להכין את הלוח להדפסה צריך הרבה אורך רוח והתמסרות לתהליך.
2. יצירת הדימוי: לאחר שהלוח כולו מחוספס, ציירנו את הדימוי ע"ג הלוח באמצעות טוש והתחלנו לחשוף את האזורים שבהם רצינו ליצור גוונים בהירים יותר. ככל שהאזור בלוח חלק יותר, כך יופיע יותר אור בהדפסה הסופית.
את הפלטה צבענו במשחת נעליים שחורה כדי לראות בברור מה להסיר.
התהליך כלל עבודה בכלי השחזה שונים כמו חרטים וסוגם שונים של ברנישר.
בתמונה: ליאב מדגים חריטה כשהפלטה מונחת ע"ג כרית העבודה
בתמונה: הפלטה שלי אחרי השחזה.
אחרי שגירדנו את כל מה שרצינו, שטפנו טוב טוב את הפלטה עם סבון/ מסיר חומר שומני/ רוטב סויה המסירה שומנים ללא סוכר על גבי מברשת, כן קראת נכון, ראי תמונה.
בסופו של דבר הפלטה היתה נוצצת, מיובשת ומוכנה להדפסה.
3. הדפסה: כשהדימוי מוכן, הלוח נמרח בצבע ע"י גלגלת (החלק האהוב עלי בתהליך - שימוש בצבע).
ולאחר מכן מוסרת שכבת הצבע העודפת באמצעות בד גזה בצורה עגולה וע"י גב כף היד. הדיו נשאר בחריצים המחוספסים בלבד.
בתמונה: ליאב מדגים איך לדלל את הצבע ומנחה באילו חומרים רצוי להשתמש.
בתמונה: ליאב מדגים איך להסיר את שכבת הצבע בתנועות סיבוביות
בסרטון: אני מפנימה, מחקה ומיישמת.
השתמשנו במס' סוגי נייר איכותים ועבים כדי לבחון את התוצאה על ג"ב כל אחד מהם וגם הנייר עבר תהליך לפני נכנס למכבש.
בתמונה: לפני שהנייר יודפס הוא עובר שטיפה רצינית;).
הלוח הועבר בלחץ גבוה דרך מכבש הדפסה ידני וטאדדדם התקבלה התוצאה.
בתמונה: כך נראית העבודה עם המכבש הידני והתוצאה כמובן באפקט מראה.
היתרון של טכניקת המזונטינט הוא היכולת שלה ליצור הדפסים עם עומק וחדות יוצאי דופן, במיוחד כשמדובר בתמונות עם משחקי אור וצל מורכבים ואחד.
כדי להגיע לתוצאה הרצויה צריך לערוך סדרה של הדפסים וללמוד מכל תוצאה היכן לחשוף/ להסתיר לפעם הבאה. תחום ההדפסים מצריך ניסוי ותהיה/טעיה והמון סבלנות.
ב 7 שעות למידה ועשייה הספקתי ליצור סדרה של 5 הדפסים שבכל אחד מהם ראיתי את השינוי ולמדתי ממנו.
זהו. אלה היו תוצאות ההדפסה שלי מהראשון לחמישי ואולי לא תאמינו אבל חוויתי הרבה מעבר.
היה מעשיר, מרגיע וכייפי שאין לתאר.
ממליצה בחום למי שרוצה "לנקות את הראש", להתמסר למלאכת יד שתחזיר שקט לנשמה (* לצפוניות - ליאב מעביר גם סדנאות בחיפה/ קרוב לאזור מגוריכם).
Comments